כשקמנו בחשיכה מוחלטת, הגענו לקינגס קרוס ביום שבת לפני 8 בבוקר ועלינו לנסיעה של 4 שעות ורבע, לרגע לא חשבנו שנקבל כזו חוויה יוצאת דופן. טל אוהד ניוקאסל מיום היוולדו, אני בעונת הבכורה של לוטון בפרמיירליג, שנינו עברנו השנה ללונדון. הכל היה מוכן למשחק הראשון של שנינו בסנט ג׳יימס פארק, גם אם צריך להשכים קום ולשלם (הרבה) כדי לנסוע לצפון אנגליה.
האמת, רכבת פצצה. אפשר להזמין אוכל ושתייה היישר לכיסא, הכל מאוד נוח ומסודר ובעיקר – מלאה באוהדים ששותים עשרות פחיות בירה עוד לפני 10 בבוקר. כשאגדל אני רוצה להיות אתם.
הנסיעה עברה מהר והגענו לתחנה המרכזית בניוקאסל. אחד היתרונות בעיר: היא קומפקטית לאוהד הכדורגל. המרחק בין התחנה המרכזית, מרכז העיר והאצטדיון הוא פחות מחצי שעה, ולכן בשעתיים שהיו לנו הספקנו לעשות סיבוב בשוק המקומי, לאכול ולראות קצת מהעיר לפני המשחק.
ממרכז העיר יצאנו לסנט ג׳יימס פארק המרהיב. יציע החוץ ממקומם בקומה השביעית, ואחרי טיפוס ארוך והמון התנשפויות, הגענו!
אחרי בירה קצרה בפאב שמשקיף על ניוקאסל מלמעלה, המשחק החל, ואיזה משחק קיבלנו!
ניוקאסל עלתה ליתרון מהיר כבר בדקה השביעית כששון לונגסטף כבש אחרי כדור רוחב, אבל בדקה ה-21 הלוח הראה 1:1 אחרי כדור חופשי מוצלח של הכתומים שנגמר בנגיחה של אושו. זה החזיק רק שתי דקות, והפעם אושו לא הצליח לעצור ריצה של גורדון, ולונגסטאף הכפיל את המאזן שלו. הפעם חיכינו 17 דקות עד לשיוויון של רוס בארקלי, אחרי מהלך ענק שלו שהסתיים בריבאונד מבעיטה של דאוטי.
אחרי ארבעה שערים במחצית הראשונה, המחצית השנייה לא איכזבה כשהכתומים הפעם מתקיפים בשער ש״קרוב״ אלינו. לוטון השלימה מהפך בדקה ה-59 מפנדל מוצלח של מוריס אחרי שאוגבנה הוכשל ברחבה, וכעבור 3 דקות אדבאיו הכפיל את היתרון וקבע 4-2 מופרע, ואתם יכולים לתאר מה הלך ביציע באותו רגע.
3 נקודות ללוטון? לא כל כך מהר. טריפייר צימק כעבור 4 דקות בלבד, ושש דקות חלפו עד שבארנס מצא את השיוויון אחרי איבוד של בארקלי. עד הסיום קיבלנו 17 דקות ללא שער, ביזיון. איזה משחק מופרע.
היו לנו כ-45 דקות עד הרכבת חזרה. אחרי משחק כזה, הגיע לנו להתפנק במילקשייק, ולנמנם עד שנגיע בחזרה ללונדון, קצת לפני חצות. איזה יום כיפי.