חבר מהעבודה שמגיע לקונקשן של 9 שעות בלונדון זו סיבה מעולה לראות את הבכורה של פין עזז בבורו ב״מאורה״, The Den של מילוול, שהוא באופן מפתיע אחד האצטדיונים שהכי קל להגיע אליהם – רק תחנה אחת מתחנת לונדון ברידג׳, וכמעט תמיד יש כרטיסים פנויים ישירות מהקבוצה.
התדמית של מילוול היא קהל עוין, אווירה משוגעת, אבל מה שהיה נכון פעם, פחות רלוונטי עכשיו. זו פעם שנייה שאני שם, אחרי שהייתי כאוהד חוץ עם לוטון, והאווירה יחסית רגועה. מלבד ״שאגת מילוול״ (הקהל צועק במשך דקה כשיש מומנטום), הקהל די שקט ורגוע.
מחוץ למגרש ממש מגניב. גרפיטי, מלא דוכני אוכל, דוכני בירה אוטומטיים ועוד. אנחנו לקחנו נקניקייה ופאי אנד מאש עם רוטב לא ברור חסר טעם, ושתי בירות מהמכונה האוטומטית. הכרטיסים היחידים שהיו פנויים היו ביציע המשפחות, וגם נאלצנו לקנות כרטיס ילד ב-5 פאונד כדי שנוכל לקנות 2 כרטיסי מבוגר, אבל זה היה ממש מגניב: מלא בובות של אריות וחיות מחוץ ליציע, שולחן הוקי אוויר וחדר משחקים לילדים. ביציע עצמו המון המון ילדים ואווירה שמחה.
האווירה המשיכה להיות שמחה בדקה העשירית כשמילוול עלו ליתרון, אחרי פתיחה מאוד קצבית בשני הצדדים והרבה הזדמנויות. המשחק קצת נרגע, פין עזז בחר למסור במצב שהיה חייב לכבוש, וכמעט בישל שער, אבל בסוף מידלסברו מצאו את השיוויון קצת לפני ההפסקה, במה שהיה השער הראשון שמילוול ספגה אחרי ארבעה משחקים.
בסרטון: פין עזז עם קלאס ישראלי טיפוסי
המחצית השנייה היתה פחות קצבית, בורו קצת השתלטה, ובדקה 58 ניצלה טעות קשה בהגנה כדי לעשות מהפך. כמה דקות לאחר השער פין עזז הוחלף אחרי משחק בכורה סביר ולא הבנתי למה אני היחיד ביציע שמגיב בשריקת בוז לחילוף. עד הסיום מילוול לא הצליחה לסכן יותר מדי את השער, הקהל הביתי די התעצבן ובדקה ה-95 בורו סגרה את המשחק עם 3-1 תוך כדי שהיא מנצלת את ההגנה הדלילה של הביתיים.
לסיכום, ה״דן״ אצטדיון נחמד מאוד, מאוד נגיש ואווירה נחמדה, אבל יחסית אוברייטד לשם שנוצר לו, לפחות בתקופה הנוכחית של מילוול.
אוהבים את התוכן שלי? רוצים להתייעץ איך להגיע גם לליגות הנמוכות? אשמח שתתמכו בי ותיצרו איתי קשר.