זו הפעם השנייה שאני מגיע למגרש הביתי בלייטון אוריינט, וגם בפעם השנייה שאני רואה את המשחק הזה ספציפית, אחרי שהייתי בהתמודדות הזאת במחזור הראשון העונה של ליג וואן. מאז, שתי הקבוצות במרכז הטבלה, כשצ׳רלטון במקום ה-11, רחוקה 11 נקודות מהמקום המוביל לפלייאוף אבל גם עם משחק חסר. לייטון אוריינט, העולה החדשה, במקום ה-16, רק 4 נקודות פחות מצ׳רלטון אבל רק 7 נקודות יותר מהמקום המוביל לירידה. צ׳רלטון באה בכושר בינוני מאוד: 3 תוצאות תיקו רצופות ורק ניצחון אחד בששת המשחקים האחרונים. גם לייטון רשמה רק ניצחון אחד בעשרת משחקיה האחרונים ותחפש ניצחון ביתי ראשון מאז.. 7.10.
כיאה לבוקסינג דיי, לונדון היתה מלאה באוהדים שנוסעים לכל כיוון או להשתכר בפאב, ואני נפגשתי עם חבר בתחנת הולבורן ומשם הגענו תוך כעשרים דקות לתחנת לייטון. יש הליכה של כעשר דקות למגרש, כשבדרך עברנו דרך פסלו של לורי קנינגהאם, שחקן שכל סיפורו מצדיק שרשור שלם. בקצרה: האנגלי הראשון בריאל מדריד והשחור הראשון בנבחרת אנגליה התחיל את הקריירה שלו בלייטון אוריינט ומשם פרץ את דרכו ואת דרכם של אחרים עד שנהרג בתאונת דרכים בגיל 33 כשהוא משחק בראיו וייקאנו.
לפני המשחק עשינו סיור קצר בחנות וכמובן בפאב שבתוך האצטדיון. התצטיידנו בבירה, נקניקיה ושיחה מעניינת מאוד עם אוהד מקומי על מצב המהגרים באנגליה, בזמן שהבן שלו משתעמם למוות בצד. אחר כך הגיע תורנו להשתעמם, כשהמשחק לא התעלה לרמה גבוהה בלשון המעטה וגם הקמעות קצת… השתעממו.
בפעם הקודמת שהייתי לפחות היה עניין בבניין ליד, כשאוהדים עשו על האש וצפו במשחק, והפעם היו רק זקנים שישבו עם כוס תה והסתכלו מהמרפסת. צ׳רלטון שלטה קצת במחצית הראשונה, אבל במחצית השנייה זו היתה הביתית, וזה גם הניב תוצאות: בדקה ה-78 דניאל אגיי, שחקן ליג וואן מנוסה עם 3 הופעות גם בפרמיירליג ב-2017, שאם הייתי שדרן ישראלי הייתי קורא לו ׳פעלתן׳, עלה מהספסל וכעבור שתי דקות בישל את שער הניצחון לעומאר בקלס, שחקן נבחרת גרנדה המרגשת. בזמן המחצית קינחנו גם בהמבורגר בינוני ונהדר.
סה״כ, כרגיל, חוויה מצויינת בלייטון. האווירה די שקטה אבל כיף לראות אצטדיון כמעט מלא (8,499 צופים מתוך 9,271 מקומות) עם אוהדים אמיתיים ולא תיירים. אין על הליגות הנמוכות.
אוהבים את התוכן שלי? רוצים להתייעץ איך להגיע גם לליגות הנמוכות? אשמח שתתמכו בי ותיצרו איתי קשר.