את הכרטיסים לקיו.פי.אר – לסטר הזמנו ב-5.10. היינו תמימים ותכננו את הביקור של זוג חברים בלונדון. לצערנו הביקור כרגע נדחה, אבל לקחנו חבר אחר ונסענו ללופטוס רואד להתאוורר קצת במשחק קצוות בצ׳מפיונשיפ. לסטר פחות או יותר כבר עלתה ליגה, עם 36 נק׳ מתוך 39 אפשריות לפני המשחק. לעומתה קיופיאר בצד השני של הטבלה, עם 8 מ-39 ובמקום הלפני האחרון. הם מגיעים למשחק עם רצף של חמישה הפסדים רצופים, שמונה משחקים ללא ניצחון וללא ניצחון ביתי מאז מרץ.
לסטר מאמן היום אנזו מארסקה המרגש מימיו ביובה, סביליה ועוד. מלבד ג׳יימי וארדי, יש להם את ג׳יימס ג׳סטין בעמדת המגן, תוצר מחלקת הנוער של לוטון. באופן כללי הם שתי רמות מעל הצ׳מפיונשיפ, כולל אינהנצ׳ו בהתקפה, אנדידי בקישור ועוד. מהצד השני, קיופיאר עונה שעברה סיימה שש נקודות מעל הקו האדום, אחרי שהיו לה שלושה מאמנים במהלך העונה. את העונה היא התחילה עם גארת׳ איינסוורת׳ על הקווים, אחרי שסיים גם את העונה שעברה, בשער עומד אסמיר בגוביץ׳ המרגש, כבר בן 36. שחקן לשים עליו עין הוא פול סמית׳, מספר 11, ראיתי אותו עונה שעברה בלייטון אוריינט והוא תפס לי את העין(כפי שנכתב – גוסטבו בוקולי מבלפסט).
זה הביקור הראשון שלי בלוטופ רואד, שיחגוג שנה הבאה 120 שנים להיווסדו. 17,385 צופים מילאו כמעט את כל האצטדיון, כולל יציע מפוצץ באוהדי לסטר רועשים שנסעו שעתיים וחצי. באופן כללי האצטדיון עצמו מרגש, בדיוק מה שקבוצה קטנה ושכונתית צריכה: 18 אלף מקומות ממש על הדשא, חנות בתוך האצטדיון, פאן זון למשפחות צמוד למגרש, בר, ואווירה קהילתית נהדרת מסביב לאצטדיון. מה שכן, הכיסאות מאוד צפופים, עמודים מעט מסתירים ודרכי הגישה במחצית למזנונים ולשירותים הם פקק אחד ארוך. קצת מזכיר את לוטון.
המשחק נפתח כמו שחשבנו. קיופיאר לא נגעה בכדור, לסטר עם 82% החזקה בכדור במחצית הראשונה ו-433 מסירות לעומת 88 של הקבוצה הביתית. השליטה המוחלטת באה לידי ביטוי בדקה ה-30, כשסטפי מאבידידי המצויין בעט מקצה הרחבה פגע שקיבל דיפלקשן, פגע בקורה וחדר לשער של בגוביץ׳ המרגש. כשאנחנו ביציע חשבנו שהנה תבוא ההתפרקות של הקבוצה הביתית, היא דווקא הפתיעה עם שיוויון כעבור 10 דקות אחרי בלאגן שלם בהגנת לסטר ואנדרה דוזל, הקשר בן ה-24 של קיופיאר כבש את שערו הרביעי אי פעם בצ׳מפיונשיפ. מציע לכם לזכור את השם, כי 14 דקות מפתיחת המחצית השנייה, הגיבור המקומי הפך לגיבור הטראגי. הוא עשה עבירה קצת קשה על איסהקו, קיבל צהוב, אבל גם הוסיף לאחר מכן דחיפה מטופשת והורחק בצהוב שני.
זה היה מטופש במיוחד כי דווקא קיופיאר פתחה טוב את המחצית השנייה, אבל מרגע זה כמובן שלסטר השתלטו לחלוטין שוב על המגרש. זה לקח להם זמן, אבל בדקה ה-80 הארי ווינקס, שהגיע העונה מטוטנהאם, כבש את שער הבכורה שלו בלסטר בשער יפהפה מכ-20 מטרים. עד הסיום שתי הקבוצות ניסו לכבוש אך בלי הרבה הצלחה, ולסטר חגגה עוד ניצחון בדרך חזרה לפרמיירליג, כשהיא כבר בפער של 14 נקודות מהמקום השלישי.
המאמן הביתי, גארת׳ איינסוורת׳, קיבל תשואות מהקהל בסיום המשחק אחרי תצוגה לא רעה של קיופיאר, אך בערב התבשר שזה היה משחקו האחרון על הקווים, אחרי 8 חודשים בהן אימן את הקבוצה והשאיר אותה בליגה, אך פתח את העונה הזו בצורה מזעזעת.
לסיכום, חוויה מומלצת מאוד. כעשרים דקות נסיעה ממרכז לונדון בטיוב, התחנה 10 דקות מהמגרש, מחירים נוחים, אווירה טובה וקהילתית. והמבורגר יבש.