בפעם הראשונה שהלכתי למשחק כדורגל נשים, הייתי חלק משיא הקהל של בריטניה בליגת האלופות לנשים, כשצ׳לסי ובארסה נפגשו במשחק הראשון בחצי גמר ליגת האלופות. הפעם, הלכתי לראות את המחזור הראשון של ה Super League לנשים, ושוב שברתי שיא, הפעם את שיא הליגה בקהל – 54,115 צופים וצופות. בעיקר צופות.
זה היה ממש כיף לראות המון ילדות עם אמהות וחברות, ובכלל המון משפחות, מגיעות למשחק הזה. זה לא היה רק ״משחק של ארסנל נשים באמירויות״, זה היה ממש האצטדיון הביתי שלהן. המרצ׳נדייז היה של קבוצת הנשים וכל הכרזות והפוסטרים היו של השחקניות. איזו תרבות מדהימה. You can’t dreat what you can’t see.
ארסנל סיימה שלישית עונה שעברה, 11 נקודות מצ׳לסי האלופה, בזמן שליברפול סיימה שביעית (ליגה של 12 קבוצות) ורק 7 נקודות מהמקום הלפני האחרון, בעונתה הראשונה בליגה הבכירה אחרי שנתיים. ארסנל היתה פייבוריטית ברורה למשחק, למרות שהודחה ממוקדמות ליגת האלופות, וסוכנויות ההימורים נתנו לה יחס 1.04 לפני המשחק.
המשחק באמת נפתח כך, כשארסנל ישבה על שער האורחות, אבל השוערת הותיקה, רייצ׳ל לואס, חסמה כל בעיטה. ליברפול הפתיעה בענק וגנבה שער עם פתיחת המחצית השנייה מרגלי מירי טיילור, ומאז הרגה את המשחק עם בזבוזי זמן. ארסנל הגיעה למספר מצבים, ובעיקר להמון קרנות (19-1 בקרנות!), אבל לא הצליחה להכניע את לואס בשער.
בסיום המשחק שחקניות ליברפול הלכו לחגוג את ההפתעה עם שני יציעים מלאים באוהדות ואוהדי ליברפול שנסעו את כל הדרך. איזה כיף לראות.
אם אתם מגיעים ללונדון, מציע לבדוק אם יש משחק כדורגל נשים מרכזי. גם ארסנל וגם צ׳לסי מארחות את המשחקים הגדולים באצטדיונים הגדולים וזו חווייה נהדרת.
אוהבים את התוכן שלי? רוצים להתייעץ איך להגיע גם לאמירויות? אשמח שתתמכו בי ותיצרו איתי קשר.