יום העבודה הסתיים קצת מוקדם, התלבשתי חם ועליתי על הרכבת לקראת הביקור השני שלי בסטמפורד ברידג׳, והראשון במשחק בית של קבוצת הגברים של צ׳לסי. לא הספקתי לאכול משהו נורמלי מחוץ לאצטדיון, אז הסתפקתי בבירה ונקניקיה בינונית בפנים, וכמו הנקניקיה, גם המשחק היה מאוד קרוב להסתיים ככישלון.
בעצם, למשך כמעט כל המשחק זה הזכיר לי את מכבי חיפה של הימים הרעים: חוטפים גול מוקדם משטות בהגנה, מנסים לשחק מול הגנה מצופפת וכל מה שעושים זה מתמסרים בין הבלמים על החצי ומגיעים ל-80% החזקה, מוציאים את הקשר האחורי היקר לפני המחצית עבור חלוץ (אנזו = דרינציץ?) ובעיקר מתסכלים את הקהל.
המחצית השנייה נראתה קצת טוב יותר, והופעת הבכורה של אנקוקו הפיחה קצת רוח חיים גם בקהל העצבני, אבל כשכבר חלק מהם החל ללכת הביתה, מודריק ניצל טעות מזעזעת ראשונה בהגנת האורחים ודחק את ה-1-1 בדקה ה-92 ושלח את המשחק לפנדלים.
בפנדלים צ׳לסי דייקו 4 פעמים, טריפייר שלח פנדל נורא החוצה ופטרוביץ׳ הדף את האחרון בדרך לחצי גמר גביע הליגה ושימח קהל שהיה מתוסכל במשך 92 דקות. על האורחים: זו הפעם הראשונה שאני רואה את ניוקאסל השבוע, השנייה תהיה בשבת בלוטון. מאוד מקווה שהם ימשיכו ביכולת שהם הראו היום.
קצת על סטמפורד ברידג׳; אצטדיון קצת מיושן יחסית לשאר הגדולות, אבל מרגישים את הפוטנציאל שלו להיות מאוד ביתי. במשחק הזה שמעו בעיקר את אוהדי ניוקאסל שמילאו בלוק שלם ולא הפסיקו לשיר במשך 92 דקות, מזכיר שזה הקצה השני באנגליה ומשחק אמצע שבוע בגביע השוקו. גם עשו שמח בטיוב.
ההגעה והחזרה מאוד נוחים ונמצאים על הדיסטריקט או הפיקדילי, מבחר האוכל ביציע שהייתי בו היה די דל (ביציע שהייתי בו בפעם הקודמת זה היה אחרת), אבל התורים לבירה היו יחסית קצרים בגלל כמות ברים מאוד גבוהה. באופן כללי, חוויה נפלאה!
אוהבים את התוכן שלי? רוצים להתייעץ איך להגיע גם לסטמפורד ברידג׳? אשמח שתתמכו בי ותיצרו איתי קשר.